שיבת ונוס
האמנים משתתפים: גבי קריכלי, מקס לומברג, מיכל וגנר, מיכל בראור, עלמה יצחקי, איתי קמינר, עדי נחשון, צחי בוחבוט, אמיר לדר
המושגים "אמת" ו"לא אמת", דומני שחסרי שחר הם בתחום האופטיקה. (ניטשה, פרשת ואגנר)
אולם התצוגה של אופנועי יוסאנג מציע מבט פנורמי על צומת סואנת: מפגש רחובות המובילים למתחם גן החשמל, תחנה מרכזית, המסגר, רוטשילד. עסקים, כסף, ברים, מועדונים, גלריות. עיצוב, רומנטיקה, יופי, סקס אפיל, ויטרינות ומראות.
זהו המוקד, זוהי החזית.
אופנועים קוריאנים מקשטים, תחת עינה הדלוקה של המשטרה, את אחד מבנייני הבאוהוס היפים של תל-אביב (בית-הדר, 1938). סימטריות שופעת, חגיגה של תדמית וראווה. פירות המפגש של אדריכלות אירופאית-גרמנית מודרנית עם נציגות מעוצבת של העידן הפוסט-קפיטליסטי המאיץ מהמזרח מעמתים את כוח הדמיון ליצירת עולם-תצוגה. ללא הסבר היופי מושל, ללא תמיהה האפקט פועל.
נובו-אידיאליזם: סוף כל סוף פוגש היופי הפשוט והתכליתי, המתמטי, המודרני את אמת המידה המוסרית שלו: "תפעול אינטואיטיבי".
(והנה המתח, למי שמתעקש, שבלעדיו הרי לא תובן תערוכה, לא תובן אמנות, לא תיכתב הביקורת: כושר הדמיון שהוא הכח לייצר אפשרויות (ולא לקבוע וודאויות) מוביל לביטולו של כל הבדל. ראו: הכל נבלע והכל מתאים – האובייקט, האופנוע, הוידאו, הפירסומת, הקישוט, העיצוב, הציור – אין אפשרות לייצר הפרעה ואין אפשרות לייצר הבחנה).
ובכל זאת, פעולה אחת עוד נותרה: להציע אמנות בשרות הצריכה; אמנות מדליקה, אמנות המוציאה אל הפועל את העיקרון האונטולוגי של הגאדג'ט: היותו בלתי-נמנע ובכל זאת מופרך.
-------------
אחת לשנה וחצי בערך נדמה כאילו ונוס נסוג לאחור. אשליה אופטית קוסמולוגית. תקופת הנסיגה נמשכת כארבעים ימים, ומסתיימת השנה ביום שבת ה- 8.9. ונוס אלת האהבה והיופי, פטרונית האמנות, הפילוסופיה והכספים נסוגה. נסיגת ונוס מתרחשת השנה בחודש אלול, חודש הסליחות וחשבון הנפש, ומסתיימת בפתחו של ראש השנה.
לקראת סיומה של הנסיגה, לקראת שיבתה של ונוס, קבלו ברכות לשנה החדשה.
