סלון יופי
׳סלון היופי׳ פועל מתוך כוונה לחזק ולתמוך בטעם.
הסלון מבקש לשלב שתי פונקציות: אירוח ו-תרבות.
עניינו של האירוח להרחיב את הלב - לייצר אילוסטרציה אסתטית של פעולה מוסרית.
עניינה של התרבות להנעים את הזמן - לצקת משמעות לקיום האנושי.
עניינם של האמנות ושל הפילוסופיה לייצר הבחנות - לאפשר ולקבוע את הקיום כאנושי.
בימיו הראשונים, בראשית המאה ה-18, שימש הסלון כמקום לתצוגת אמנות. במהלך המאה ה-19 התפתח הסלון כתופעה תרבותית מרכזית אז שימש בנוסף להצגת אמנות עכשווית גם כזירת מפגש אינטימית לאמנים ואינטלקטואלים. להבדיל מהפעילות המוסדרת והממוסדת, שהתעניינה בעיקר בעבר ובמסורת, סימן הסלון את השאיפה המודרנית - האוונגרדית - של האמנות והפילוסופיה לעסוק בענייני השעה, להיות אקטואלים ורלוונטים; להיות ׳למדע של העומד-בפתח׳. הסלון מהווה מרחב ׳אקסטריטוריאלי׳ שבו עולים לדיון ומוצגים סוגיות של יופי ועיצוב הטעם. במובן זה עומד הסלון בתווך שבין ׳שוק׳ האמנות והחופש להתנסות ברעיונות שלימים יקבעו את טעם התקופה.
כעת, בסיפה של המאה ה-21, כשאנו נדרשים לניסוח מעודכן של היופי והטעם, ׳סלון יופי׳ מבקש לחזור ולהציג אמנות ומחשבה עכשוויים, במטרה לעורר שיחה, להרחיב את הלב, ולהנעים את הזמן.
תוכנית הערב תותאם לנושאי העניין של המארחים
בויאן, 2014
